473פוטנציאל קומי-אלן אייקבורן-בית צבי473
בית צבי מעלה בימים אלו את "פוטנציאל קומי"מחזה מאת אלן אייקבורן בבימויו של יגאל זקס.
זהו מחזה מיוחד,קליל,מבוצע מצויין על ידי כל צוות השחקנים כולל כל התפקידים האפיזודיים הרבים והקצרים ומבויים היטב.
המחזה עוסק באהבה אך בצורה שונה מהמקובל.
תסריטאי מתאהב באנדרואידית-שחקנואידית(שחקנית-רובוט אלקטרוני) שבאג מתקלקל אצלה והיא מקבלת תכונות אנושיות כגון חוש הומור,צחוק וכו'.
אייקבורן הנו מחזאי קומדיות המוערך והמוצג ביותר באנגליה.הוא גם שם דבר במחזאות המודרנית ביחוד במה שנוגע לקומדיות וסאטירות.הקומדיות שלו מיוחדות, לא שיגרתיות, תמיד מפתיעות במשהו ותמיד מעוררות למחשבה.הן נשארות גם תמיד אקטואליות.
כזו היא גם הקומדיה "פוטנציאל קומי" שנכתבה ב1998.
כאשר נכנס אתה לאולם בית צבי, הבמה פתוחה ומסך קולנוע בזוית מיוחדת מקבל את פניך.
עם תחילת ההצגה מתחילה הקרנה של סרט וכך לאורך כל ההצגה מוקרנים מפעם לפעם קטעים מסרטים ישנים של בסטר קיטון(צילום ועריכת וידאו יוסי טולדו ואמיר קריאף) שאתה מחייך וצוחק על הנאיביות של הקומדיות של פעם.ההקרנות מאפשרות לך להשוות בין אלו של אז לבין הקומדיות של היום.היום הן מתוחכמת יותר,משוכללת יותר ,אין בהן את הנאיביות של אז שהיו בעצם קומדיות של מצבים.
על התפאורה היפה היה אחראי ארז יניב ועל התאורה הטובה יעקב סליב.
המדע יוצר לנו מצב שלא חשבנו עליו עד כה.
האם אפשר להתאהב ברובוט שימלא את כל צרכי האדם,האם הרובוט בסופו של דבר יהיה מסוגל להחליף את האדם גם ביחסים הכי אינטימיים.
המחזה אינו עוסק בשאלות אלו אלא מביא מצבים מלאי הומור .הוא מבדר,מצחיק אך יחד עם זאת בהחלט מעורר למחשבה.
רואים אנו שהטכנולוגיה נכנסה גם לאמנות והיא כנראה תיהיה גם השלטת בה ואנו תקוה כי לפחות תיהיה עם רגשות אנושיים.
ההצגה זורמת בקלילות,קולחת,מענינת,משוחקת היטב ומעוררת הן לצחוק והן למחשבה על טיב האהבה הבלתי אפשרית לעת עתה.
משחק כל השחקנים כאמור מעולה.אין תפקיד גדול או קטן במחזה.גם התפקידים ה"קטנים"האפיזודיים הרבים עוצבו ע"י הבמאי וכמובן על ידי השחקנים השונים בצורה יוצאת מהכלל.
נהנתי מאוד לראות את מרמיון-אריאל קוזלובסקי מגלם את תפקיד דוברו ועוזרו של בעל אולפני הטלויזיה.טיפוס מצחיק מעולה. הוא עשה זאת ביופי וחן רב ובקול ברור ומובן לכל, למרות העיוות המכוון.תנועותיו,הבעותיו היו מחושבות היטב ויצרו דמות חיה,נושמת, נוכחת מאוד על הבמה.
גם בעל האולפנים-לסטר טריינסמיט-תומר זאב שהיה כל הזמן על כיסא גלגלים עם ראש נוטה להתנדנד מכל תזוזה, גילם את תפקיד הנכה הגופני אך הבריא נפשית בצורה נכונה ,טובה ומרשימה. גם אצלו למרות נכותו ודיבורו המכוון כמעט ללחישה, כל מילה נשמעה היטב ומשחקו היה ראוי לציון.מעט דיבורים-הרבה כישרון.
הסרסור-ברק חודריאן בתפקיד קצר ביותר מוכיח שוב שאין להתעלם ממנו גם בתפקיד קטן.
המלצר-רועי גרין היה טוב מאוד כמלצר האנדרואידי ויצר פנינה.
הבמאי הצליח להדריך את השחקנים כך שהיה הבדל ברור ומדוייק ולא מוגזם בין שחקן שהוא אדם לבין שחקן שהוא רובוט.
התנועות הרובוטיות שלהם היו מעולות וזאת בעזרת הדרכת הכוריאוגפים גיא אלון ודניס קורניץ.
התפקידים הראשיים גולמו ע"י ג'סי-טלי ביק הנהדרת.היא היתה אנדרואיד מושלם וגם אדם נפלא.עברה בקלות,בחינניות ובצורה מושלמת מהתנועה הרובוטית לתנועת האדם הרגילה.תענוג היה לראותה. משחקה היה מרשים. היא מצוינת הן במשחק,הן בריקוד על כל גווניו והן במימיקה ופנטומימה.
אדם טריינסמית-גיל וויס בתפקיד התסריטאי המתאהב היה טוב מאוד.
צ'אנדלר טייט -אבנר נינו הבמאי היה מעולה. מקסים היה לראותו מתרוצץ על הבמה ונותן הוראות בימוי לעובדיו.
קרלה-קרן סולקין היתה טובה מאוד כמנהלת האזורית שעברה ממנהלת הכל יכולה והנותנת את ההוראות למצב של מפוטרת.
פרים-אפרת ליפשיץ וטרודי-הדס ביטון היו זוג מצויין ומלאו את תפקידן על הצד הטוב ביותר.
השתתפו עוד שלומי לוי,נגה פרידמן,אורי שדה,דניס קורניץ,חן נוכר ודניאל מושס שכולם היו טובים מאוד ונתנו איפיון נכון לתפקיד אותו גילמו.
נוסח העברי של אבי קורן היה בעברית שוטפת וטוב ביותר.ההתלבושות -אירנה שרהיו מצוינות ביחוד אלו של קרלה וג'יסי.
לראות או לא לראות:הצגה טובה מאוד,בימוי נבון, מצויין, מושך ומענין.משחק נהדר.קומדיה מבדרת מומלצת בפה מלא.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 15/2/2009 10:30
בית צבי מעלה בימים אלו את "פוטנציאל קומי"מחזה מאת אלן אייקבורן בבימויו של יגאל זקס.
זהו מחזה מיוחד,קליל,מבוצע מצויין על ידי כל צוות השחקנים כולל כל התפקידים האפיזודיים הרבים והקצרים ומבויים היטב.
המחזה עוסק באהבה אך בצורה שונה מהמקובל.
תסריטאי מתאהב באנדרואידית-שחקנואידית(שחקנית-רובוט אלקטרוני) שבאג מתקלקל אצלה והיא מקבלת תכונות אנושיות כגון חוש הומור,צחוק וכו'.
אייקבורן הנו מחזאי קומדיות המוערך והמוצג ביותר באנגליה.הוא גם שם דבר במחזאות המודרנית ביחוד במה שנוגע לקומדיות וסאטירות.הקומדיות שלו מיוחדות, לא שיגרתיות, תמיד מפתיעות במשהו ותמיד מעוררות למחשבה.הן נשארות גם תמיד אקטואליות.
כזו היא גם הקומדיה "פוטנציאל קומי" שנכתבה ב1998.
כאשר נכנס אתה לאולם בית צבי, הבמה פתוחה ומסך קולנוע בזוית מיוחדת מקבל את פניך.
עם תחילת ההצגה מתחילה הקרנה של סרט וכך לאורך כל ההצגה מוקרנים מפעם לפעם קטעים מסרטים ישנים של בסטר קיטון(צילום ועריכת וידאו יוסי טולדו ואמיר קריאף) שאתה מחייך וצוחק על הנאיביות של הקומדיות של פעם.ההקרנות מאפשרות לך להשוות בין אלו של אז לבין הקומדיות של היום.היום הן מתוחכמת יותר,משוכללת יותר ,אין בהן את הנאיביות של אז שהיו בעצם קומדיות של מצבים.
על התפאורה היפה היה אחראי ארז יניב ועל התאורה הטובה יעקב סליב.
המדע יוצר לנו מצב שלא חשבנו עליו עד כה.
האם אפשר להתאהב ברובוט שימלא את כל צרכי האדם,האם הרובוט בסופו של דבר יהיה מסוגל להחליף את האדם גם ביחסים הכי אינטימיים.
המחזה אינו עוסק בשאלות אלו אלא מביא מצבים מלאי הומור .הוא מבדר,מצחיק אך יחד עם זאת בהחלט מעורר למחשבה.
רואים אנו שהטכנולוגיה נכנסה גם לאמנות והיא כנראה תיהיה גם השלטת בה ואנו תקוה כי לפחות תיהיה עם רגשות אנושיים.
ההצגה זורמת בקלילות,קולחת,מענינת,משוחקת היטב ומעוררת הן לצחוק והן למחשבה על טיב האהבה הבלתי אפשרית לעת עתה.
משחק כל השחקנים כאמור מעולה.אין תפקיד גדול או קטן במחזה.גם התפקידים ה"קטנים"האפיזודיים הרבים עוצבו ע"י הבמאי וכמובן על ידי השחקנים השונים בצורה יוצאת מהכלל.
נהנתי מאוד לראות את מרמיון-אריאל קוזלובסקי מגלם את תפקיד דוברו ועוזרו של בעל אולפני הטלויזיה.טיפוס מצחיק מעולה. הוא עשה זאת ביופי וחן רב ובקול ברור ומובן לכל, למרות העיוות המכוון.תנועותיו,הבעותיו היו מחושבות היטב ויצרו דמות חיה,נושמת, נוכחת מאוד על הבמה.
גם בעל האולפנים-לסטר טריינסמיט-תומר זאב שהיה כל הזמן על כיסא גלגלים עם ראש נוטה להתנדנד מכל תזוזה, גילם את תפקיד הנכה הגופני אך הבריא נפשית בצורה נכונה ,טובה ומרשימה. גם אצלו למרות נכותו ודיבורו המכוון כמעט ללחישה, כל מילה נשמעה היטב ומשחקו היה ראוי לציון.מעט דיבורים-הרבה כישרון.
הסרסור-ברק חודריאן בתפקיד קצר ביותר מוכיח שוב שאין להתעלם ממנו גם בתפקיד קטן.
המלצר-רועי גרין היה טוב מאוד כמלצר האנדרואידי ויצר פנינה.
הבמאי הצליח להדריך את השחקנים כך שהיה הבדל ברור ומדוייק ולא מוגזם בין שחקן שהוא אדם לבין שחקן שהוא רובוט.
התנועות הרובוטיות שלהם היו מעולות וזאת בעזרת הדרכת הכוריאוגפים גיא אלון ודניס קורניץ.
התפקידים הראשיים גולמו ע"י ג'סי-טלי ביק הנהדרת.היא היתה אנדרואיד מושלם וגם אדם נפלא.עברה בקלות,בחינניות ובצורה מושלמת מהתנועה הרובוטית לתנועת האדם הרגילה.תענוג היה לראותה. משחקה היה מרשים. היא מצוינת הן במשחק,הן בריקוד על כל גווניו והן במימיקה ופנטומימה.
אדם טריינסמית-גיל וויס בתפקיד התסריטאי המתאהב היה טוב מאוד.
צ'אנדלר טייט -אבנר נינו הבמאי היה מעולה. מקסים היה לראותו מתרוצץ על הבמה ונותן הוראות בימוי לעובדיו.
קרלה-קרן סולקין היתה טובה מאוד כמנהלת האזורית שעברה ממנהלת הכל יכולה והנותנת את ההוראות למצב של מפוטרת.
פרים-אפרת ליפשיץ וטרודי-הדס ביטון היו זוג מצויין ומלאו את תפקידן על הצד הטוב ביותר.
השתתפו עוד שלומי לוי,נגה פרידמן,אורי שדה,דניס קורניץ,חן נוכר ודניאל מושס שכולם היו טובים מאוד ונתנו איפיון נכון לתפקיד אותו גילמו.
נוסח העברי של אבי קורן היה בעברית שוטפת וטוב ביותר.ההתלבושות -אירנה שרהיו מצוינות ביחוד אלו של קרלה וג'יסי.
לראות או לא לראות:הצגה טובה מאוד,בימוי נבון, מצויין, מושך ומענין.משחק נהדר.קומדיה מבדרת מומלצת בפה מלא.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 15/2/2009 10:30
אליביקורת
